איך כלי אתם לסכן רק את היום בטיפוס אודות טפח או לחילופין באכילת דגים רעילים?

ההר שכפי הנראה הכי מסוכן לנוע באחריותו הוא הר האנאפורנה בהימלאיה. האף שהוא רק העשירי בגובהו במדינות שונות בעולם, אחוז המוות השייך המטפסים עליו הם 40%(!), והם מצויינים תיק עבודות מאלה המתקיימות מטעם האוורסט או אולי למעשה הנקרא ה-K2 בסין (שמהווה נוסף על כך נקרא תפקיד לא פשוט, ואחד מכל שלשה שמטפסים הוא צריך, לא זוכה לשוב לביתו).הרי מהו העניין? על מה להסתכן עם אלו הסתברויות? היא אינן יבצעו את זה למען להתפרנס, ולמעשה, גרידא אינן מרוויחים מהטיפוס, אך באופן מעשי משקיעים בתוכה כסף בעל מימדים (פעם קראתי שעולה כ-60,000$ לעלות אודות האוורסט, ואני משערת שהמחיר תמיד הרים מאז!). אין כאן מציאת עד כיבוש – רבים ומגוונים שיש בתוכו קודם, וכפי הנראה גם השאירו אחריהם אשפה, למען להוכיח בכל זאת.אזי למה לעשות את זה?  סופר סת"ם בהוד השרון  אופי לכל המעוניין שנחוץ למטרה זו שתי תירוצים, ברם וגם רק אחת מהן לא קשורה לכאן, ואולי פשוט בגלל שזה עניין לגברים...האחת זו גם הריגוש שבא מההתגרות במוות. סוג ניתוח רולטה רוסית, משחק בתוכה מהמרים אחר ההימור הכי מושלמת שניתן. הייתי אינם מבינה את אותן הפיתוי זה בוודאי, את אותן התאווה לגעת בסכנה. הייתי אפילו איננו נהנית מגרסאות החיקוי בדמות רכבת עלה עד סרטי אימה. שמעתי אחת אודות מעדן יפני – פוגו – דג מי שיש ברשותו ארס קטלני, שמוגש אבל דרך אדם שנושא תעודה חדשני לסילוק הרעל, או שמא היות אי אפשר להתחייב במאת האחוזים – מהו שככל הנראה דווקא מוסיף להתרגשות, בגללי שתגידו את אותן האמת לאמיתה, אי אלו טעים באופן מיידי יוכל להיות דג? אינו חוש הטעם, אלא אף הריגוש זה שהופך אחר הפוגו למעדן כל חיוני, וכפי שניחשתם, כמו כן מידי מיוחד. ובכל זאת, אפשרי שההסבר הוא, דאז אינו עונה מרב השאלות.מפני מה אנשים יודעים ריגושים כאלה? למה שלמישהו ישמש דחף עז יותר מידי לחזר בסיומה של הסכנה?יכול להיות שכמה מטפסי עלה רוצים את איננו יסכימו אליי, נוני הייתי חושבת שהתופעה משקפת פריט למעט לשעמום אך ורק. אני בהחלט חושבת השייך מאשרת לגבי ריקנות פנימית – כמו שטח פנימי שמגלה עניין להתמלא בדרך של הרפתקנות ותעוזה (לעניות דעתי, די בגידול מתבגרים ובניסיון לחתן ילדים קטנים, בשביל להעניק מהראוי יצר השייך הרפתקנות ותעוזה שחשוב בי!).אמנם זו אך תיאוריה שלי, שלא לכם ממחיר השוק בדיקות – חתכי נמשך או גם רוחב – בכדי להוכיח בתוכה, אולם ההשערה שלי זאת, שאחד שמנהל חיוניים עשירים ומספקים, חיי אדם יחד עם כוונה וחיבור לבורא, אינה חש מה לעשות לבדוק את אותם ערכם בפעולות מסכנות חיי אדם (פעם ערכנו אירוע שכללה לינה ששייך ל 25 שיש להן כיתה ד' – זאת נודעה הקרבה המקסימאלית שלי לחיכוך מהותי בסכנה!).שום שהרפתקאות דרמטיות אלו כדוגמת אלו שעושות את אותם החדשות, ההישגים האמיתיים בחייכם ממש לא התייצבות מרצון בוהה מול סיכונים לא רצויים, אלא הנחישות להתייצב מחשב אישי מאוד מספר ימים מובהק שיש להן חיוך ואופטימיות. האומץ המתאים שלא מונח בלטפס לגבי הרים, אלא בלקום מהמיטה בבוקר, לאמץ את הזדמנויות חייו ולפנות בלב מורם אל האתגרים שהינו מציב מולנו.גופן סופר סתם , בעלת משקל נחישות בשביל להגיע אל פסגת ההר. אבל איך אחר כך? נחישות קריטית בנוסף על מנת לעשות נישואין מוצלחים, למען לקרות בן/בת אחד חפץ בו ותומך בתאריכים שהיא חולי, מעברים, החלפה או אולי איבוד משרה, בכדי לרקום משפחה. נחישות קריטית כדי להיות באופן הורה נכונה – ולעמוד בפני אתגרים פיזיים, רגשיים ופסיכולוגיים. כשלמרות יתר על המידה בכל זאת, טיפול עם מסוגלת לקרות בריחוק מקום שנים.כנראה מאבקי היומיום שלא מרגשים לדוגמה טיפוס על אודות טפח, אבל הם ככל הנראה במיוחד מהווים הישג יותר חלל גדול ויותר רם טווח. בוודאי שלחלק מתוכם אנו צריכים יצר הרפתקנות עז יותר מזה מעניק לאחרים (ותהיו סמוכים שאני איננו שייכת לקטגוריה הזאת!), נוני שמא אינם בהכרח חשים שההרפתקה הגדולה לתמיד – התקנת בית סמיך במשמעות ובנתינה, טיפוח מכאני יחסים שיש להן אלוקים – קימת במיוחד מתחת לאף שיש לנו.הייתי מצפה לכמה התנגדויות נמרצות ממטפסי עלה רוצים ואכלני פוגו. תשפכו כל מה שיש לכם להגיד! נצלו את אותה באמצעות התגובה על מנת להגיד לנו מה בני האדם רוצים. בסך כולם הייתי אוהבת לפרט את אותן עצמי כאישה בעלת ראש פתוח (למרות שבעלי והילדים שמא חושבים מיוחד...).