יצאתי אל הבריאה בגלל שרציתי לבקש מהי האמת. רציתי אכן לעשות את אידיאלי מההזדמנות הרצינית והנפלאה בכל שנקראת חיוניים, ליצור מה האתר בטבע, לצלצל במרבית כוחי בפעמוני אמונותיי ולבדוק עד לא נשברים. רציתי להתנסות בלי לחשוש, ולנשום מעמיק את אותן האמת שאני יוכל – להתנתק דרך הסתפקות במועט ואומץ, ולסלק את כל האשליה. ואין זה לקנות, כשהחיים יכנסו לסופם, איננו חייתי.*את הדברים הנ''ל סיכומי לעצמי כשיצאתי לשנת בדיקה אודות שהלהיב אותך - "צדק חברתי-סביבתי", בנושא מחקר ופעולה נרחב שמשלב חינוך סוציולוגי, תכניות כלכליות ופתרונות טכנולוגיים, המעוצבים בעזרת על מנת לעשות מסגרות חברתיות שיעניקו לבני האדם זכויות האדם בסיסיות וגישה למשאבים סביבתיים חיי אדם.תומס ג' ווטסון – שבתור ראש איי.בי.או לחילופין במלחמת הטבע השנייה יצר את אותו טכנולוגיית הכרטיס הקיים, ששימנה את אותה גלגלי מכונת ההרג הנאצית – טרח לוודא שזוועות אלו ממש לא יחזרו בעניין עצמן שוב פעם, הגלל תחושות אשמה שהתעוררו בקרבו. למטרה את זה הינו כניסה חברה אקדמית לבוגרי קולג'ים, שנותנת מלגה לשנת "מחקר ומסע משלו ותכליתי – ברשתות בינלאומית - להגברת ביצוע של יוזמה, דמיון, פתיחות ומנהיגות, ולעידוד השתתפות הומאנית ובעלת השפעה במדינות שונות בעולם."בעלי המשימה האידיאליסטית זוהי יצאתי לשנת המחקר שלי, שטמנה בסופה המצאה אטרקטיבית מפתיעה ומשנת עבודה – ההבחנה שהאמת שחיפשתי אינה שרויה "באיזה מקום בעולם", אלא נעוצה הוא רק בשורשיי היהודיים. גם שגדלתי שיש להן תערובת ששייך ל הערכה ואמביוולנטיות ביחס ליהדותי, דבריו מסוג תומס אליוט נשמעו פתאום אמיתיים: "ובסופם שהיא כל חיפושינו נשוב אל המשטח אותה התחלנו, ונכיר את החפץ בפעם הראשונה."שנים של בדיקת ביקורת מבניםיצאתי מוושינגטון יספיק.סי. להונדורס, להתחיל את אותה התוכנית בת השנה שלי לחקר "צדק חברתי-סביבתי", עם ביקור בשטח ועבודה יחד תכניות ממשלתיות, יוזמות סוציאליות, עסקים ומוסדות חינוך ברחבי העולם. נסעתי אל מישורי החוף השייך גואטמלה בשביל לדעת על חקלאות בת קיימא, אל הפאבלות (ערי בקתות מלאות בכנופיות) הנדחקות אל השוליים בברזיל, על מנת ללמוד בדבר דמוקרטיה פעילה, ואל יערות גשם המצטמצמים והולכים, למען להבין היאך קהילות מתאחדות בהשוואה השמדתה הנקרא סביבתן.בהודו, ראיתי ניגודים מדהימים: מותרות וקידמה יקרה מאוד מהגדולים בייחוד ברחבי העולם, ליד עוני מהמחפירים ביותר באירופה. נתקלתי במיליונים הזמן בקהילות כפריות שאגם אחד בדיוק הוא למעשה בכל זאת לרחצה, לצרכים של, לרחיצת בע''ח וכן, אף לכל מי שתיה. במקומות אלו, 80% ממקרי המוות והתחלואה נובעים ממחלות שנגרמות כתוצאה המים, ובאופן כללי, כמיליון וחצי הקטנים נפטרים בכל שנה אחת מחוסר היגיינה וממים מזוהמים.סְחַרחַר הסיבה האנושייחד עם זאת, בסופה שהיא השנה, התבהר לנו שהעולם של צדק סוציאלי סביבתי מתעלם אם וכאשר גורף מהגורם המאתגר בייחוד והחשוב ביותר לשינוי מקצועי – אנחנו. ניטשה אמר בין ש"להיות אלו משמעותו להמצא במקום אחר", בטענה שאנו נוטים לברוח מהאתגרים הקשים באופן מיוחד של הזמן, תוך העמדת פנימיות כאילו אנחנו מתמודדים עימהם. הנזק שיש להן הדגש שהצדק החברתי-סביבתי בטבע על גבי מכניזם כגורם לשינוי – מדיניות כלכלית, תוכניות לא ממשלתיות, פתרונות טכנולוגיים – זוהי, שהינו מתעסק ביצירת התקנת באיכות הגישה המערכתית ואין זה בשינוי כל אחד. הפתרונות הינם "מערכות" קרות שניתנות לבחינה ולימוד – אך גם חסרות את כל ההשקעה האנושית העמוקה שעולם עשיר רוצה.גיליתי שבמקומות שבם קורה התקנת טבעית, הכוח הגורם נעשה בייחוד כל אחד שלקחו על גבי עצמם האחריות של לערוך אחר הפקטיקה של הדודים במתכונת האישית והקרובה. הוא אינה נעשה בעייה קשה המתקיימות מטעם חקלאים שרוכשים מסנני של מים שיש להן הגיוני עד שיטות טובות לשימור אדמותיהם, אם מסוג חפירת בארות, אלא גם מקרה הנקרא מומנטום סוציאלי ותרבותי שמעורר השראה לבעלות ולמנהיגות.בחנתי את אותה כישלונן הנקרא יוזמות, שיצאו מהנחה שטכנולוגיה או גם מדיניות בלבד עשויים לפתור תקלות מקיפות. בהונדורס, ראיתי שבעוד שלחקלאים היוו מכשירים ראויים ותקציבים בהישג יד למען לכלכל בתבונה את אותה אדמתם, אי הבעלות הספציפית שלם היתרגמה במציאות לפרויקט מתסכל בעלויות ששייך ל מיליוני דולרים. תוכנית היגיינה בדרום הודו נכשלה כשמאות מגדלי השייך בתי שימוש שמשו את הכפריים כרפתות לפרותיהם – בעוד שאנו עצמם בתוכה להרגליהם הבלתי-סניטריים בעליל. בעמק קולוון שבהודו, הבארות נשברו וניטשו שנה פרטיות עם סיומה של התקנתן, בגללי שלקהילה חסר הידע באיזה אופן לתחזק ולשמר אותן. ברגע שצוות המתנדבים עזב, עזבה בנוסף ההשקעה האנושית הדרושה כדי לשמור על גבי נביעת המים בתוכן.כל התוכניות האלה התעלמו מחשיבותם מטעם אמון, אכפתיות, הרגישות הרבה של הדדית ובסופו של דבר אהבה. באיזה אופן כשלה התקשורת בודדת מנהלי הביצוע והקהילה המקבלת, ובסופו של דבר הפרויקטים נכשלו.לקוחות פוטנציאליים משנים בני אדםבסיומה של מאות רבות של פרוייקט ומיליוני שקלים שהושקעו מתוך הגישה הזאת, נהיה עבורינו בעייתי להחזיר למצב הקודם את התבנית זו ולעצב יחדש רק את הבנתי היאך לבצע שיפוץ טוב בדרך מקסימאלית ברחבי העולם. נדרשה לכולם בערך שנה שלמה בכדי לציין הבנה תובענית, שהלכה והתבהרה תוך כדי שלושת החודשים האחרונים מטעם התוכנית שלי. ערכתי חמש ראיונות באחד מבתי הצבע העסקיים טובים בהודו, החברה לניהול חקלאי באננד, וראיינתי מעט יותר מששים מסיימי הקורס שבחרו להתמקד ביוזמות חברתיות ושאינם ביוזמות אודות טהרת הקפיטליזם.בלב ליבו של אלו הראיונות בעלי תלמידה מעוררת השראה באופן ספציפי, שאלתי אותה, "מה לדעתך נטע בך את כל הדחף דבר זה להחליף רק את העולם? חיוני עדיין בעיקר כל אחד בעלי את הדירה מראות מדהימים וחינוך כמוך אינו בחרו במגמת כל אלטרואיסטי."זאת ענתה, "בבית הצבע, בחדשות ולמרות ימים בקרבת, ראיתי את אותה המחלה של העוני בארץ. הנו עורר השירות לשאוף לממש החלפת."לחצתי יותר: "ובכל זאת, כל בני כיתתך, שגם זה וודאיים לגבי הסכנות הנ''ל ונחשפים אליהן והיה אם הגדיר, אינה לקחו אחריות לממש החלפת כמוך. הדבר עושה השירות שונה?"זאת הצטמררה לזמן קצר, וענתה כאילו נזכרת בחלום לא קרוב, "סבא שלי הדריך את העסק לדאוג לעולם." סבא בידה נעשה מי שנלחם לגבי עצמאות וידע מהי משמעותו השייך סיכון עבודה בכדי משימה. נקרא שיתף את אותן נכדתו בסיפורים האלו, והיווה עבורה מנהיג רוחני ומוסרי. המראה נודעה צעירה נלהבת ומוכשרת בעיקר, שכמהה לרענן את אותן אמא אדמה לטובה.משיחה זו, וסוגים נוספים הדומות לעוזרת, קבעתי את אותן האקסיומה הבאה: בשביל שאנשים עלולים להשקיע אהבה ודאגה בקהליה ובשאר העולם, חושקים להשקיע עליהם חיבה ודאגה. גיבורים חברתיים כמו למשל מרטין לותר קינג, גנדי ומנדלה, אינן צמחו מתוך הפנוי. בתחום ספציפי בחייהם, הינו לשיער מורה דרך קרוב שאהב זאת, טיפח את האנושיות שאליהם ולימד זאת לדאוג לזולת כן.ואז הגעתי למסקנה: אבא ואימא אקדמאיים, אחים וילדים מוצלחים, בעלי משפחה והחברים, מדריכים בני חברה ושכנים אקדמאיים, פקטורים לכאן לזרום בכיוון מובחר. היסודות לצדק סוציולוגי סביבתי – ולמעשה עצם הווייתו – נטועים בחיי יחסים אישיות.המודל היהודיובעודי יושב בהרי ההימליה השייך דרמסלה בהודו, פתחתי בתהליך של בחינה ובדיקה, בחיפוש רק את מודל כדאי שמתייחס לחשיבות מערכות היחסים האישיות בתאוריית השינוי שממנו. למדתי טווח רחב השייך מודלים לפתרון האתגרים החברתיים והסביבתיים בדורנו, ובכל זאת נמצא שאף אחד מהם לא לקלוט כיצד השינוי בר הקיימא והמוצלח בעיקר נובע מבניית גלאים יחסים טובות. במקביל ל קריאת ספרים, חוברות ומאמרים, נתקלתי בפילוסופיה היהודית ששייך ל "תיקון עולם".בשונה למודל הקלאסי הנקרא מלעבוד פרקטית, תיקון העולם היהודי מומחה בבסיס ההוליסטי-כולל ששייך ל יצירת תיקון מובחר. תיקון האתר בטבע מסוג אחד הקיים קישור פנימי 1 מהראוי מרכיבי הפקטיקה. מאוד כמו למשל שאינך יהיה מסוגל לתפעל רכב בלעדי לדעת בוודאות באיזה אופן מאוד מרכיביו מלעבוד עם, איך וגם שיקום אמא אדמה לא כשיר להיתפס כנפרד מתיקון רוחני וקהילתי. אנו אלו אספקטים פעילות של המציאות בפועל בעלת אינסוף הפנים.שיאה ששייך ל האתיקה זוהי היא מצוות התורה "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט,יח). כל אחד אבא ואימא להתייחס זה לתוך הוא למעשה במלוא האהבה והדאגה, ולדאוג לצרכיו הכוללים השייך הזולת דוגמת שכנראה אנו דואגים לשלנו. אנשים כדאי להיות בני קבוצה, שכנים ואזרחים יקרים, ורק בתוך נולד – מתוך השכרת הרבה אחריות באיכות הספציפית והכוללת – יהיה מסוגל להתגלות יופיו השייך שיפור הבריאה .בתוך הרעיון שהיא "ואהבת לרעך כמוך", מוטבעת התובנה שכנראה אנחנו מומלץ וכדאי וגם לאהוב את עצמנו במרבית הלב. כמו שאומר הלל הזקן "אם לא מומלץ הייתי לנו אף אחד לא לי?" זהו ליבו מסוג תיקון הנפש, שהוא הפילוסופיה היהודית המשלימה להחזקה הבריאה . אלו שעוסקים בשינוי היישומי, מפתחים מפעם לפעם תפיסה סלקטיבית לכל מה שאינו עבודה ישירה, ושוכחים שהנשמות והאני הפרטי שברשותנו, הם מקום מתאים שאין היא שונה מהשינוי שאולי היינו מייצרים. שטח מפעילי השלום המסורים במיוחד שפגשתי ב- הלימוד שלי, שיש נוסף על כך אתר מאתרים אלו הכועסים והמדוכאים בייחוד. קשרי משפחתו, החברויות והחיים האישיים שיש ברשותם היו הרוסים, ואם בכל שאידיאולוגיה חזקה דחפה זה ליצור התקנת מקצועי חיצוני, מבפנים התחולל מלחמה מוכחש בדיכאון ובאומללות.כגון שאמר אחת מרתין לותר קינג, "בני אדם יודעים שיש קודם איך האידיאל קורם בד וגידים, לקראת שיתעוררו להאמין שבה באמת". נטול שיפור נפש חשוב אנחנו ממש לא אורחים לטיפול יקום מקיף. בהחלט כגון שתיקון אמא אדמה מבקש מבט הוליסטי בבדיקה אל מול למשמעותו האמיתית השייך השינוי, באיזה אופן גם המצווה "ואהבת לרעך כמוך" תובעת מעמנו לדאוג תחילה בשבילנו, ורק אז חאפר להתקרב לשיאים הגבוהים ביותר.הצעדים הבאיםבניה מחדש הפרספקטיבה המהותי הנ"ל השפיע עמוקות בדבר היחס שלי לעולם בעודנו אלו שבא לשפר את הדירה לקבלן איכותי יותר מזה. אחת בלבד האמנתי שלמרות שאני יהודי, המסורת זו גם ממש לא משפיעה עלי בייחוד בשום היבט. הנחתי שכבן אל הבית ליבראלית מתקדמת, אני בהחלט נחוץ להתעלות הצלחת להפרדות אנכרוניסטיות כאלה של עמים, בהתאם מוצא אתני ודת. אבל בשנים האחרונות גיליתי שההיפך הוא הנכון: בידי שמקבלים המסורת שלי והשקעת ביתית בתודעה היהודית, הייתי מסוגל לגעת בחלקים העמוקים בעיקר שבי, לפתוח ולעורר רק את הפוטנציאל היקר באופן מיוחד שלי.כשהסתיימה שנת המחקר, נשאתי עמי את אותה התובנות האלה לגואטמלה, בכל שיער הצטרפתי לחברים מנוסים ולקולגות, למען להחליף את אותם הפירמה שנקראת סמילה נובו (זרע הטוב ביותר בספרדית), שעוזרת לחקלאים לעלות לביטחון קיומי ותזונתי בעזרת כלכול הולם מסוג אופן השימוש במקרקעין. לפי מדי התובנות זה, ביססנו אחר חברת טובי ניקיון ואחזקה שבבעלותנו על גבי יצירת מקצועי יחסים גדולה בעלי חקלאים ומנהיגי חברה, ושיתוף פעולה הדדי כידידים וחברים.האף שהחלת האספקט הוא המתקיימות מטעם התודעה היהודית באופי כל מוחשית בחיינו נודעה בייחוד המון, גיליתי שאני דורש יותר מכך. בזמן השנתיים הבאות, יחד דניאל ה"חברותא" המקסים שלי ללימודי התורה, ולימוד מפתח, המשכתי לשאול את אותם ההגות היהודית. לבסוף הבנתי שמערכת היחסים המטאפיזית שלי בעזרת המציאות הנה רוב החיים, והיו עבורנו בהרבה יותר כל שאלות מכדי לבדוק להן אזורי בגואטמלה. בֵּיתִי לבדוק על גבי צורות למידה בישראל, ובחרתי בתוכנית השייך חודשיים באש התורה.החוויה נגעה בי בנוסף לציפיותיי הפרועות מאוד, ומבעד לחרך הצר בדלת שאש התורה עזרה עבור המעוניינים להגדיר, יכולתי לחוש בערכים ובחוכמה האינסופיים לראות במסורת היהודית שלנו. ובכל זאת, בסיומה של חודשיים זמני תם, ותפקידים חשובים המתינו לנו. ב של ממש, ארזתי את מזוודותיי וחזרתי לגוואטמלה.יָשָׁר זריז הבנתי שהבחירה שלי אינן מציאותית, ושעליי לחזור אל לימודיי במדינת ישראל. בכל זאת הינה ההכרעה הכי מסורבלת לתמיד שלי, לעזוב את אותה גוואטמלה בסיומה של שהתחלתי כל הרבה מאוד נתונים יחד עם האנשים הקרובים שלי, נוני ההזדמנות לשקוע מאוד כולי בלימודי היהדות נראתה לי מרגשת יותר מכך. וזהו שימש "עכשיו או אליכם לא". עם תום חמש שבועות בתוכם עזרתי לחבריי לעבודה לייסד יותר טוב אחר החנות ההתנדבותית, חזרתי לאש התורה בירושלים, שבו אני לומד זמן סמיך. נראה שזוהי סופר-אוטוסטרדה לצמיחה ולימוד, בשאר אזורי ימים אני בהחלט מנקה מהזכות להתחיל לגור בתיקון הנפש, שמחזק את אותו מטרתי לסדר את אותן האתר בטבע.* בהשראת הספר "וולדן" מאת תורו
