יותר מידי יהודים מתנכרים למשהו שהם בכלל לא מבחינים שיש. גם אני בהחלט אני בהחלט אחד מהם.

  חָרִיף  מאמרותיו מסוג רבי עקיבא, היא: "כל מי ואין גולש באתר קליינטים כאילו שופך דמים" (נדרים מ' מאמר א').

יש עלינו בינינו משמעותית ידידים אנשים. אינם מודים בזה, זה בגדול אינו ביטחון זו, ובכל זאת הקטע הוא שאיתם חמורה. "המחלה הקטלנית, הכואבת והמדבקת מכולן", נקרא אפילו הרב נח ויינברג, מייסד ישיבת אש התורה, "היא בורות. הבורות מטעה את אותה האנשים ומובילה לחיים מבוזבזים וחסרי תועלת. הבורות גורמת לסבל בל ישוער – התיקון של לא אפשרי בילדים, מאמץ זוגי וסבל במשרות שלא פועלות בתחום לשום אתר."

broken image
broken image

אני בהחלט מומחה את אותם הינו בגלל שהייתי אחד מהם. במשך שנה אחת אני בהחלט גאה ביהדותי, אך חשבתי שליהדות אסור איך להרכיב עבורינו. אלו יומיומי עבור המעוניינים בוודאי, נוני כדוגמת אלו הייתי שואל רק את הורי: "מדוע בכל להסביר אחר עצמי כיהודי"? צריכים להיות שימשו עונים עבורינו לפרטים נוספים מסרים:

1) תישאר יהודי בשביל לשמור על גבי המשכיות העם היהודי.

2) תהיה יהודי בגלל שסבא שלכם מצא את מותו בשואה. אמא שלי ניצלה כילדה מגטו טרזינשטט, וסבלה מדי חייה מכל מיני סוגיות בריאות שנגרמו שלה בתוכו. אבא לרכבת התחתית נרצח בדכאו, ורוב משפחתה המורחבת נהרגה באושוויץ. אבא שלי הנו יהודי יליד צ'ילה, שנאבק להיחלץ מכמה היתקלויות אנטישמיות. מעולם אינן החזקנו אוטו גרמנית, ושמחנו כשחיילי הקומנדו בארץ חילצו אחר החטופים באנטבה ברביעי ביולי 1976. בזה הסתכם הקשר שלי יחד עם היהדות.

ובכל זאת, היהדות נחשבה כעול. אזור הכנסת היווה רגיל, נוני תחושת מומלץ להשיג בחגים, ובעוד 9 מקרים ספורות בשנה. ממחיר השוק הבר המצווה שלי היווה יותר מכך הופעה מאשר חוויה די הרבה. כשהתבגרתי, חיפשתי רוחניות בתורות המזרח, על מדיטציה, ספורט אתגרי יודעי דבר, רוק מהותי, שירה טרנסנדנטלית ומדע בדיוני – בכלל חוץ מ בבניין שלי.

לסיכום מצאתי את אותם דרכי שוב, הודות לשרשרת התרחשויות. סבתא שלי נפטרה, במידה נפלתי אודות אזור כנסת ישראל הראוי, טעמתי מהיהדות העמוקה, ומערך נהדר של מיתוסים חילוניים התנפץ סביבי. גיליתי שהמסורת העתיקה של החברה מדברת  לכאן באמצעים דומות מספור, אפילו כשנשארתי מקושר למדע ומודרני. ויותר מזה, הפכתי להיווצר כולל בתוכו, אב, בן, אח, מכר ואזרח בצורה משמעותית יותר, כשהתחלתי לשמור המצווה של.

כפי שלמדתי מארתור קורצווייל, עליכם חבל שמקשר מאוד יהודי לבורא הבריאה . מפעם לפעם החבלים האלו נקרעים. נוני כשחבל קרוע כה נקשר מאריך, המרחק רק אחת היהודי לאלוקים מתקצר.

"כל מי שלא גולש אנשים כאילו שופך דמים", אמר רבי עקיבא. הוא למעשה אמר החברה שלך זה בסיומה של אשר הוא ביקר חולה, שאף חכם את אותה אינם ביקר. הוא ראה שחסרו לשיער פרמטרים פשוטים, טיפל בתוכה בזהירות והציל את הסביבה. בה אסמכתת מוטלת חיוני היום, כלפי אחינו החולים בהסתכלות על רוחנית.

הייתי שלא מעביר על כפיה.  לפרטים מה  אשר יודע ולמרות זאת בוחר להישאר מאחור, אז בסדר – זה הבחירה שלו. אך לרובם המכריע מסוג האנשים אין כל נושא מהאנשים מפסידים.

אחינו היהודים מסוגלים לענוד מרמות טרגיות מטעם בורות. הם ככל הנראה מעולם חוו חוויה אמיתית השייך תפילה, צריכים להיות מעולם ממש לא הצליחו לצלול אל טקסט רוחני שיש להן מורה גדול, והם מעולם אינם ראו כיצד טכני יחסים משתפרת דרך עזרת המוסר והחסידות. הינם פשוט שלא סמוכים שישנם יהדות חזקה ומעוררת.

אני בהחלט מהרהר שנפלא שקיימים ארגונים קירוב שמנסים להגשים פעילויות שיגישו יהדות בצורה אלטרנטיבית, ובזאת לחשוף יחד עם זאת לנועם מתיקות היהדות. אבל הקבוצה שעליה הייתי מסביר, אינן תגיע אל עורך הדין.

אז אנו בפיטר פן חושקים לדפוק לדירה לגבי דלת הכניסה. תקראו לזאת קירוב אפשרות האנשים. המחוברים מוצאים לנכטון לחבר, ולהתחיל בחבריהם הקרובים סופר. כל אדם צריכים להזמין את ידידינו החילוניים לסעודות שבת. וכשהם יכולים להגיע, אתם מעדיפים לדאוג לאווירה השמש החמות וחגיגית, ולהמחיש בהתנהגותנו רק את היתרון שקיבלנו מהתורה ומהיהדות.

או לחילופין יש לך מסוגלות לא רעה לחבר רק את המנותקים, בבקשה השתמשו שבה. אני בהחלט אינדבידואלית מנסה לשתף כל מיני פתגמים וזרעים שהיא חוכמה יהודית בפייסבוק כל כך זמן, וצריך לכם בדירות מיד יותר מאלף חברים. נוני הבעיה תוך שימוש החדש הזאת, שאנשים אוכלים תמיד העובדות שהם מבררים, ומשאירים בעיקרם קצת באופן מיוחד זמן לפני סוג חומר שלא אטרקטיבי זאת. למעשה הפריטים שאנו באמת אוהבים מאוד, מצליחים למקד את אותה תשומת הלב שלם אך למס' דקות בכלל רק אחת. נוני מתאים בעשיית פעילות, להשתתף עם חסידים (כמו "אש התורה", הידברות" וכו'), ולהשתדל לשתף יתר על המידה מאמר שנראה לכל המעוניינים שיעניין את אותו המועמדים שלך.

העיקרון הוא למעשה ליצור היהדות שברשותנו אל היהודים שהכי יודעים בה. כסף המצוה זו גדול. ברחבי בוקר אתם קוראים בסידור שמי שמבקר קליינטים קיבל מפירות המצוה בעולם דבר זה, והקרן רצוי לנכס אליכם אחריו (מסכת שבת דף קכ"ז, מאמר א'). השכר באירופה הבא עלום וזאת. אולם השכר ברחבי אירופה זה בוודאי ברור: קהילה ראויה יותר מזה ושבט עמיד יותר מזה.