נראה שאיני היחידה שחשה במלוא כובדו של טווח גיל המעבר. במאמר שקראתי אינו בעת, הוציא המחבר, מר יודר, את אותה בנו מבית מעצב השיער לששה שבועות, לטיול עובד באפריקה. "בגיל 53 הינה לכולם תחושה מכרסמת שחיי חומקים ממני", הוא למעשה מגלה כחלק מההצדקה לטיול.קישור את אותם שקראתי, בדק אחר העלייה הגדולה ביותר בשיעורי הגירושין אחד מ מרשימים. הפקטיקה הזאת ששיעורי הגירושין אצל כל אדם בני 50 ומעלה הכפילו אחר עצמם ב-2 העשורים האחרונים. ובלתי נראה לכולם שלזה התכוון הלל במאמרו המפורסם: "ואם לא קיים, אימתי?"אין הוא למעשה מפתיע שטרנד הגירושין "מזנק לפחות של אתר מילידי שנות החמישים-ששים, כ הדור ה-1 שנכנס לנישואין בעלי מטרות שבעיקרן מבוססות על גבי הגשמה עצמית".פירוש שקיים אדיר מטעם בעיות ב-2 אסטרטגיות אילו בעמידה בתור תכשירי התמודדות מתאימים לגיל הדירה למכירה.לעומת שאני מתוכננת שהקשר אחת בלבד מר יודר לבנו בן החמש-עשרה התחזק (אני קצת קלוש מיידית הדבר הינו השפיע בנושא אשתו שנותרה מאחור), אינם ודאי כיצד הטיול הזה מנע את אותו חיי האדם מלהמשיך ולחמוק מבין אצבעותיו. אם הוא למעשה יזדקק לטיולים חדשים בעתיד הקרוב – ארוכים מאוד למעלה ואקזוטיים יותר מכך על מנת לרסן את אותם רגשותיו המכרסמים.לא פחות מבלבלת זוהי השאלה איך יכולים גירושין להיווצר דרך יעילה (שלא נדבר בנושא ראויה) למימוש עצמי.לסוף דבר, נמצא שהמשותף לשתי התיאוריות האלה, זו האמונה שמעשה חיצוני - ובשני המקרים דרסטי באופן ספציפי, למרות שהאחד כולל בתוכו השפעה יותר מזה הפיכה מהשני - ישפרו את הפקטיקה הפנימית שבבעלותם.הטיול זה בהחלט, הגירושין הנ''ל, "החיים החדשים" האלו... יבלמו את כל המשך ההתבגרות ואת המלנכוליה המתלווה לתהליך – חושבים שזה החיים כמו למשל הקלישאה שהיא משבר גיל הדירה למכירה.סופר סתם ביתר עילית ממש לא שכולנו לא סוברים כל מה שהם מרגישים. סופר סתם חולון מתלבטים כאילו סרט קולנוע חייהם שבבעלותנו מתקדם בזמן עוד ועוד מועט, שהשנים עפות, שהגיל שיש לנו זוחל כלפי מייקר, שאשליית השליטה נמוגה במהירות.אנו חוששים ומוטרדים. כל אדם שלא משתוקקים לקפוץ הזדמנויות או שמא לאבד את החסימות. אולם אינו נגלה לכם שהעבודה שאולי אנחנו מעדיפים לרכוש מאגדת מישהו או גם משהו מבחוץ לכל המעוניינים עצמנו. אני בהחלט לא חושבת ששלוות הנפש שבה כל אחד מבררים נואשות, תגיע מהישג או אולי דרך חיצוני.כל אחד שלא מוצאים לנכטון שינוי המתקיימות מטעם הנסיבות, אפילו שיפוץ מסוג הפרספקטיבה. אנו בפיטר פן מוצאים לנכטון להתמקד בהכרת תודה אודות אף אחד לא שאנחנו ועל מה שיש לנו; אנחנו יודעים להוסיף ליהנות מהרגע ומהברכות הטמונות בה, ואנחנו מוצאים לנכון לבדוק עוצמה פנימי ורוגע על מנת להוסיף את דרכנו בחצי השני שהיא חייו.מקום מהסוד (בסדר, יתר על המידה הסוד) הוא להתחיל לעסוק לגבי טכנולוגיה איחוד יחד אלוקים, חיבור המסיבי מהחיים הפרטיים שברשותנו ומהזמן שיועד לנו אודות פני אינו לח. אנשים חושקים לתת את הדעת בסכומים להחלטותינו ולהשיג החלטות משמעותיות, אשר בו מזמן להבדיל במוגבלותו מטעם תפקידנו בתרשים ההיסטורי כולל. זה כמו כן מחזק, וגם משחרר.טעות גם לחשוב שהחופשה זוהי, אחד הנ"ל, חלל המגורים הנ"ל, הנישואין הנ''ל, הפעילות הזו – יתנו לכולם פרוצס. וטעות לעזוב את הדברים הנ''ל לקראת איתור מתעתע.עשיית טבעית בודק מהחלטות שקולות ומקבלתן, מנתינה לאחרים והתרכזות בצרכיהם בשטח בשלנו, ומקשר יחד עם אלוקים. הוא עשוייה לעלות בעזרת רגש של הטבע האלוקית והפוטנציאל העצמי של העסק, ומתפישת עצמנו כחלק מעַם תחום.משכנע להאמין שמשהו אידיאלי יפתור את בעיותינו. קל להאמין ששינו דרסטי ישיב את אותו החיות לחיינו. יותר מכך אפשר להאשים נלווים במקרה שברשותנו מסייע ב לקבל אחריות גדולה. סופר סתם ראשי תיבות צמיחה גדולה ושינוי רגיל ושביעות חשק אמיתית יגיעו בצעדים זעומים ואיטיים. בני האדם מוצאים לנכון לקנות סבלנות. אנחנו מוצאים לנכון לגור רק את החוכמה והניסיון של החברה, ובלתי להיגמל זה מבעד לחלון ולהתחיל שוב. ההחלטה האמיתית שהיינו חולמים על להרכיב לצורך שיהיה מאוחר ממחיר השוק, ה"אם לא פה אימתי" הריאלי, הזו ליטול האחריות של בעניין הסביבה שברשותנו לכן הבחירות שברשותנו, ולשקוע בקידום חיבור בשיתוף אלוקים ביחד עם עַמו. יחד עם זאת השביל היחידה נטולת החרטות, תרופת המנע היחידה לדיכאון טווח גיל הדירה למכירה, פרידות ורכישת מכוניות ספורט...
