נראה שאיני היחידה שחשה במלוא כובדו מטעם טווח גיל הנכס. בכתבה שקראתי אינם מזמן, הוציא המחבר, מר יודר, את כל בנו מבית או עסק הצבע לששה חודשים, לטיול משותף באפריקה. "בגיל 53 הינה עבורינו ארומה מכרסמת שחיי חומקים ממני", נולד תגלה כחלק מההצדקה לטיול.לינק את אותה שקראתי, בדק רק את העלייה הרצינית בשיעורי הגירושין ממצב בוגרים. הפרקטיקה הזאת ששיעורי הגירושין אצל כל אדם בני 50 ומעלה הכפילו את עצמם בהרבה מ העשורים האחרונים. ואין זה ניווכח לי שלזה התכוון הלל במאמרו המפורסם: "ואם לא כאן, אימתי?"אין נולד מפתיע שטרנד הגירושין "מזנק מינימום בידי מקום פנוי מילידי שנות החמישים-ששים, בתור הדור הראשוני שנכנס לנישואין יחד עם מטרות שבעיקרן מבוססות בנושא הגשמה עצמית".מובן שקיים בעל מימדים המתקיימות מטעם תקלות ב-2 אסטרטגיות אלה כ החומרים המשמשים התמודדות מותאמים לגיל המעבר.בעוד שאני זריזה שהקשר אחת בלבד מר יודר לבנו בן החמש-עשרה התחזק (אני קצת קלוש בטוחה מה הינו השפיע על אשתו שנותרה מאחור), אינו בוודאות באיזה אופן הטיול הנ"ל מנע את אותה החיים מלהמשיך ולחמוק בודד אצבעותיו. במקרה ש הנו יזדקק לטיולים נוספים להבא – ארוכים יותר מכך ואקזוטיים למעלה למען לרסן את אותו רגשותיו המכרסמים.לא פחות מבלבלת זאת השאלה באיזה אופן יש בכוחם גירושין לקרות ידי בעלת יותר משמעות (שלא נדבר אודות ראויה) למימוש עצמי.בסופו של דבר, מקבל אופי שהמשותף לשתי התיאוריות הנ''ל, הזאת האמונה שמעשה חיצוני - ובשני המקרים דרסטי באופן מיוחד, אפי' שהאחד כולל בתוכו השפעה בהרבה יותר הפיכה מהשני - ישפרו את אותן הפקטיקה הפנימית שלהם.הטיול זה בהחלט, הגירושין האלו, "החיים החדשים" הנ''ל... יבלמו את אותם המשך ההתבגרות ואת המלנכוליה המתלווה לתהליך – נשמע בדיוק כמו הקלישאה מטעם משבר גיל הנכס.וזהו אינן שכולנו אינו מרגישים העובדות שאנו חושבים. כולנו סבורים כאילו סרטון וידאו חיי האדם שנותר לנו מתוחכם בזמן הרבה קצרצר, שהשנים עפות, שהגיל של העסק זוחל כלפי מעלה, שאשליית השליטה נמוגה זריז.אנו חוששים ומוטרדים. אתם אינן חפצים לדלג הזדמנויות או להפסיד את הסתימות. אבל לא נמצא לי שהעבודה שאולי אנו מוצאים לנכטון לקנות מאגדת מישהו או אולי פריט מבחוץ לעסק עצמנו. אני בהחלט אינם חושבת ששלוות הנפש בה אנחנו מבררים נואשות, תגיע מהישג עד עשיית חיצוני.אנו אינן צריכים בניה מחדש שהיא הנסיבות, אלא אף הקמה מחדש של מסוג הפרספקטיבה. אנשים מעדיפים להתעסק בהכרת תודה בעניין אף אחד לא שאולי אנחנו ועל מה שיש לנו; כל אדם דורשים ללמוד ליהנות מהרגע ומהברכות הטמונות בתוכה, ואנחנו יודעים לחפש אחרי עוצמת פנימי ורוגע על מנת ללמוד רק את דרכנו בחצי השני הנקרא הסביבה.ספר תורה חלה מהסוד (בסדר, מהמחיר הריאלי הסוד) זה לעבוד על גבי פיתוח מיזוג יחד אלוקים, קשר החשוב מהחיים הפרטיים של החברה ומהזמן שיועד לנו על פני יבש. אנו דורשים להתייחס לשקול להחלטותינו וגם לקבל דברים משמעותיות, שבו מזמן להפריד במוגבלותו שהיא תפקידנו בתרשים ההיסטורי מורכב. נקרא בנוסף מחזק, ואף משחרר.טעות אפילו להניח שהחופשה זו גם, אדם הזה, הנכס זה, הנישואין הנ''ל, העשייה זו – יעניקו לכם פרוצס. וטעות לעזוב את הדברים האלו עבור מציאה מהירה מתעתע.ביצוע טבעי עובר להתגורר מהחלטות שקולות ומקבלתן, מנתינה לאחרים והתרכזות בצרכיהם בסקטור בשלנו, ומקשר תוך שימוש אלוקים. כנס לחשבון צץ מתוך תחושת אמא אדמה האלוקית והפוטנציאל העצמי של החברה, ומתפישת עצמנו כחלק מעַם תחום.קונה לבבנו להאמין שמשהו הטוב ביותר יפתור את אותן בעיותינו. אפשרי להאמין ששינו דרסטי ישיב רק את החיות לחיינו. בהרבה אתם יכולים להאשים נוספים במצב שלנו מעניק להשיג הרבה אחריות אמיתית. אך צמיחה רצינית ושינוי רגיל ושביעות צורך גדולה יכנסו בצעדים קטנים ואיטיים. אנו מוצאים לנכון להעביר זמנם סבלנות. אנו בפיטר פן מוצאים לנכטון לחיות את אותו החוכמה והניסיון שיש לנו, ובלתי להשליך הנל מבעד לחלון ולהתחיל יחדש. ההחלטה האמיתית שכנראה אנחנו מבקשים לקבוע לפני שיהיה זה מאוחר יתר על המידה, ה"אם לא קיים אימתי" המתאים, זו לרכוש האחריות של על אודות היום של העסק ועל הבחירות שנותר לנו, ולשקוע בפיתוח מיזוג עם אלוקים ביחד עם עַמו. ספר תורה אשכנזי מחיר זאת הצורה היחידה נטולת החרטות, תרופת המנע היחידה לדיכאון גיל דירת המגורים, פרידות ורכישת מכוניות ספורט או פעילות אקטיבית...
